מה נשת(נ)ה הפסח הזה?

מאת שחר הרץ | 17/04/2016

בכל מה שקשור לבירה, פסח הוא אחד החגים המוזרים. על הנייר – שבוע ללא בירה כלל, אבל בפועל אפילו מי שבאמת נמנע לחלוטין מחמץ במהלך כל החג לפעמים "מפצה" על זה לפני (ובטח אחרי) בשתיית בירה בכמות גבוהה קצת יותר מהממוצע הרגיל שלו. בדומה לתורים לפיתות אחרי החג, רק שתורים לבירה עוד טרם נראו במחוזותינו. עוד חזון למועד.

גם בקרב הפאבים המצב מעט לא שגרתי. משווקי וספקי הבירה הגדולים לא פעילים במהלך חול המועד, ונקודות מכירה לא כשרות מעמיסות סחורה שתספיק להן לכל החג ואף יותר מזה, כי הרבה מקומות לא מוזגים בירה בפסח וכך נוצר מצב (בעיקר בבועה של תל אביב) שמי שכן מוזג – מוזג ומוכר יותר מבדרך כלל.

בחנויות אלכוהול המצב דומה כי רשתות השיווק לא מוכרות חמץ, ובחג אנשים מטיילים, סועדים, נהנים ו… שותים (לא רק יין) – דבר שמגביר את המכירות לפני החג בצורה משמעותית על חשבון השבוע שבו כביכול לא נמכרת בירה.

לחובבי בירה שומרי כשרות פסח הוא חג קשה מנשוא (לפחות כמו, אם לא יותר מלחובבי פחמימות) ועד לאחרונה זה היה ממש בגדר שבוע נטול בירה לחלוטין, אבל ההתפתחות המעניינת שעוברת על תחום הבירה בעולם וגם אצלנו גרמה לכך שיש פתאום אלטרנטיבות מסוימות, חלקן ראויות ביותר, שיכולות לשמש כתחליף בירה לא רע לחג, ולעשות את זה הרבה יותר טוב מאשר עוגית בוטנים כתחליף לעוגת שמרים.

לראשונה אי פעם יש השנה על המדפים בירה ישראלית כשרה לפסח. כן, מה ששמעתם. איך יתכן? האמת שזה די פשוט. בירה רגילה לא יכולה להיות כשרה לפסח בשום צורה מעצם היותה עשויה מדגנים שנחשבים לחמץ, אבל אם משתמשים בדגנים אלטרנטיביים – ורק בהם – אז הרי לנו בירה עם פוטנציאל לכשל"פ וכל שנותר הוא לקבל את החותמת הרשמית.

בריאן מידן פתח רשמית את מבשלת מידן (Meadan) בכרמיאל בספטמבר 2015 אחרי הרבה שנים בהם התנסה בבישול ביתי ובבישול חוזי על מנת להגיע למתכונים המדוייקים ביותר של בירות ללא גלוטן. כאחד שאובחן בצליאק בגיל יחסית מאוחר היה חשוב לבריאן לא לוותר על המשקה האהוב ולספק צורך שיש לקהילה שלמה. בסופו של דבר הוא ננעל (נכון לעכשיו) על 3 סוגי בירה – כולן מבוססות על דגנים ומקורות סוכר אלטרנטיבים לבירה כגון חומוס, כוסמת וסילאן. בירת דבש התמרים המתקתקה היא גם זו שנבחרה על ידי בריאן להיות הראשונה שתקבל את אישור הכשרות לפסח הרשמי, שכן היא איננה מכילה לא דגנים ולא קטניות.

מידן סילאן זמינה על מדפי חנויות אלכוהול מובחרות ורשתות שיווק מסויימות ולנמנעים מגלוטן בכלל ומחמץ בפסח בפרט שווה לתת לה צ'אנס ולגלות עוד צד מיוחד שיש למשקה הזה שנקרא בירה להציע.

מלבד מידן, נחמדה ככל שתהיה, יהיה קשה לחובבי בירה לשרוד שבוע שלם על אותה בירה. בשביל זה המציאו את הסיידר! נכון, בירה זה לא. זהו משקה אלכוהולי אחר, עשוי לרוב מתפוחים ולפעמים מאגסים, אך למרות שתהליך ההכנה שלו דומה יותר דווקא לזה של יין, עצם היותו משקה שמוגש ברוב המקרים קר ומוגז, ולעיתים אף נמזג מהחבית כמו בירה – נוטים להצמיד אותו בדרך כלל לבירה באירועים, תפריטי מסעדות, על מדפי חנויות ובאתרי אינטרנט המסקרים משקאות אלכוהולים.

בישראל יש התעוררות מרשימה ביותר בתחום הסיידר האלכוהולי בשנים האחרונות, ומספר המותגים והמוצרים הזמינים כאן עלה מאוד עד רמה שהמגוון מתחיל לבלבל קצת. בואו נעשה קצת סדר במה שיש למדפים להציע.

מאגנרס (Magners) – אחד הסיידרים הותיקים שזמינים בישראל, שנמצא כאן עוד לפני שהתחיל העניין האמיתי סביב סיידר אלכוהולי, הוא גם אחד ממותגי הסיידר הבינלאומיים המובילים בעולם המופץ ביותר מ- 50 מדינות. מקורו באירלנד (שם הוא משווק תחת השם בלאמרס) ולישראל מגיעה גרסת התפוח הרגילה, לצד גרסת אגסים וגרסת פירות יער. זהו סיידר קליל, מתוק ופופולרי.

ווסטונס (Westons) – מותג סיידר אנגלי מוערך שבמידה מסויימת אחראי על העובדה שישראלים מתחילים להבין שסיידר זה לא רק מיץ תפוחים מהגליל. משווק בישראל כבר מספר שנים ועם מספר מוצרים שמפגנים מגוון עשיר של סוגי סיידר הנבדלים ברמת המתיקות/יובש שלהם, איכות התפוחים, משך היישון בחביות עץ, אופי הסינון ועוד.

סומרסבי (Somersy) – סיידר תפוחים אלכוהולי טבעי, מתקתק, קליל ונעים לשתיה מבית קרלסברג הדנית. מאז הגעתו לישראל קטגורית הסיידר גדלה משמעותית הודות לשיווק חזק וזמינות בפריסה ארצית, שגרמה גם לצריכת קוביות הקרח בישראל לזנק פלאים שכן מומלץ להגיש אותו כך.

סטרונגבו (Strongbow) – סיידר פופולרי נוסף מבית היינקן העולמית הושק בישראל פחות או יותר במקביל לסומרסבי ויחד איתו אחראי על התפוצה הרחבה של סיידר אלכוהולי בישראל. גם אותו מומלץ לשתות קר מאוד.

לצד אלו ניתן למצוא בשנה האחרונה גם מותגי סיידר נוספים פחות מוכרים כגון שרווד (Sherwood) מפינלנד בגרסאות של מתוק ויבש, ת'יסטלי קרוס (Thistly Cross) הסקוטי עם מגוון מעניין שכולל גם גרסה עם ג'ינג'ר ואחת המיושנת בחביות וויסקי, ומצרפת את אקוסון (Ecusson) עם מספר גרסאות יבשות וקצת פאנקיות כיאה לסיידרים הצרפתים, ואת אלו היבשים והמורכבים מבית Pierre Huet שבנורמנדי. מאוקריאנה את המותג סיידר רויאל המגיע ב- 4  טעמים  שונים, כולל בטעם משמש. ולאחרונה נצפו אפילו מספר סיידרים פשוטים וזולים שאפשר אפילו למצוא ב- 5 שקלים בקופיקס.

לצידם כמובן – המותגים המקומיים, ובראשם באסטר'ס (Buster’s) המשפחתי והצבעוני – סיידריה המייצרת נכון להיום שלושה סוגי סיידר (מתוק, יבש ומתובל) ושתי לימונדות אלכוהוליות – רגילה ואחת חדשה בתוספת חמוציות. עוד לפני באסטר'ס היה לנו כאן (ועדיין יש) את סיידאפקט מרמת הגולן עם המתוק והיבש שלהם, ומדי פעם צצים מותגים ישראלים נוספים כמו טורא, לוריא וסעיידר.