מבשלת רוג מגדלת את המהפכה

מאת שחר הרץ | 17/12/2015

את המצב של תעשית הבירה בארה"ב בסוף שנות ה- 80 אפשר להקביל פחות או יותר למה שמתרחש עם בירה אצלנו בישראל כיום. בערך עשור אחרי הקמתן של הסנוניות הראשונות בגל מבשלות הקראפט החלוציות – עדיין אפשר לקרוא לזה הילוך ראשון/שני, ניצנים של שינוי ומרחיקי הלכת אף יגידו תחילתה של מהפכה.
עשרים ומשהו מבשלות כאלו הוקמו בישראל בעשור האחרון, מאתיים ומשהו נפתחו בארה"ב בתקופה של סוף שנות ה- 70 עד סוף שנות ה- 80. באיזשהו אופן הקצב הישראלי אפילו מהיר יותר בהשוואה לגודל האוכלוסיה.

את הקצב הזה האמריקאים הדביקו (ובגדול) בשנות ה- 90 עם הקמה של כאלפיים מבשלות נוספות (מספר שמאז כבר הספיק להכפיל את עצמו לשיא של 4144 מבשלות ב- 2015), אבל את הטריגר לכך סיפקו מספר מבשלות משמעותיות שנפתחו בשלהי שנות ה- 80 וחרטו על דגלן את מהפכת הבירה.
למבשלות כמו ברוקלין, גוס איילנד, ווידמר, דשוטס, פיראמיד ועוד יש מניות חשובות בכך, אבל מבשלת רוג מאורגון שבמערב ארה"ב מייצגת לדעת רבים טוב יותר מכל האחרות את רוח הדברים באותה תקופה ואת העתיד לבוא.

באוקטובר 1988 מתחיל הסיפור של המבשלה, עם הקמה של ברו-פאב קטן בעירה אשלנד שבאורגון. 60 מקומות ישיבה ומבשלונת במרתף היוו הגשמת חלום עבור המקימים, אך במהרה הבינו שהביקוש גדול מלהכיל את ההיצע ותוך חודשים ספורים החלו לחפש מקום להקמת סניף נוסף. במאי 1989 זה קרה, במקביל להצטרפותו של ג'ון מאייר לתפקיד הברומאסטר. מאייר יהפוך עם השנים לאחת הדמויות האייקוניות ביותר של תעשית הבירה בארה"ב וליצרן בירה מיתולוגי שהחזיר את הבירה למקום ממנו היא באה – האדמה.


ג'ון מאייר. אייקון בסצנת הבירה האמריקאית

המונח רוג (Rogue) באנגלית הוא מסובך לתרגום. הוא משמש לרוב ככינוי לאדם חופשי ועצמאי בעל ערכים ברורים, שלא סופר את הנורמות המקובלות ויוצר כאלו בעצמו ולעצמו כדי להגשים את מטרותיו – אבל כל זה עם חן מסויים ובצורה שלא מעוררת אנטגוניזם. המבשלה מגדילה ואומרת שהיא רואה את עצמה כדוד שזורק אבן, אבל בלי שיהיה לה אכפת עם זה פוגע בגולית כלשהו. עצם הזריקה מעניקה לה מספיק ריגוש.

את האופי הזה הנחילה המבשלה גם למוצרים שלה – ויש הרבה כאלו. מפאב קטן באורגון הפך רוג ב- 27 השנים לקיומו למותג בירה מוביל וחשוב. כל התוצרת של המבשלה מגיעה ממפעל אחד בניופורט, אך בבעלותה גם שלושה ברו-פאבים המתפקדים באופן עצמאי ומייצרים בירות לעצמם ועוד תשעה פאבים ברחבי החוף המערבי בהם עשרות ברזים של רוג ושל מבשלות קראפט אחרות. המבשלה מייצרת עשרות רבות של סוגי בירה קבועים ומתחלפים וגם סיידרים, ספיריטים וסודה בטעמים.

ב- 2008, אחרי 20 שנות קיום וגידול של מהפכה, הפכה מבשלת רוג להיות גם מגדלת של חומרי גלם. שדה של כשות היה הראשון לקום, ואחריו התווספו גם שדות של שעורה אותה מלתיתה המבשלה בעצמה, וחומרי גלם נוספים שמוצאים את דרכם בדרך כזו או אחרת למוצרים של רוג כגון שיפון, דלעת, אגוזי לוז, דבורים שמספקות דבש, פלפלי חלפניו ועוד. למבשלה יש גם זן שמרים שפותח במיוחד בשבילה המשמש אותה לרוב הבירות. רוג היא כיום מבשלת-חווה שלא צריכה להיות תלויה בספקים של חומרי גלם ומסוגלת לייצר הכל בעצמה. חלק מהבירות של המבשלה מיוצרות אך ורק מחומרי הגלם שגדלים אצלם בחווה, וזה דבר יוצא דופן בנוף הבירה.

לישראל הגיעו החודש חמש בירות של מבשלת רוג, אחרי שנים רבות בהן לא היה כלל יבוא של בירות קראפט אמריקאיות לארץ. רוג מייצאת בירה למעל 30 מדינות בעולם ועכשיו גם ישראל על המפה. החל מדצמבר 2015 תוכלו למצוא על המדפים בחנויות ובפאבים הנבחרים את הבירות הבאות:

רוג דד גאי אייל – Rogue Dead Guy  Ale  – בירת הדגל של המבשלה איתה היא פרצה את רוב הגבולות. מוגדרת כבירה בסגנון בוק אך מיוצרת כבירת אייל שעוברת תסיסה קרה יחסית כדי לתת לה אופי "לאגרי". מאלטית ועשירה אם כי נעימה ולא כבדה. 6.9% אלכוהול.

רוג אמריקן אמבר אייל – Rogue American Amber Ale – אחת משתי הבירות המקוריות של המבשלה עוד מימיה כברו-פאב. אמבר אייל אמריקאי קלאסי שהיה סגנון הבירה הנפוץ ביותר דאז בארה"ב, לפני תחילת טירוף ה- IPA. מאוזנת מאוד עם מתיקות בהתחלה וסיומת מרירה בסוף. 5.5% אלכוהול.

רוג הייזלנט בראון נקטר – Rogue Hazelnut Brown Nectar  – אחת הבירות המיוחדות ביותר של רוג. מבוססת על סגנון האייל החום האנגלי, בתוספת תמצית טעם וריח טבעית של אגוזי הלוז שגדלים במטעים של המבשלה. שונה, יוצא דופן ומסקרן. 5.6% אלכוהול.
רוג מוקה פורטר – Rogue Mocha Porter  – אייל כהה ושוקולדי, עם ארומות וטעמי קפה בולטים ונעימים. מיוצרת משילוב של לתתים קלויים מיוחדים שאחראים על ריחות וטעמים אלו. 5.6% אלכוהול.

רוג 7 הופ – Rogue 7 Hop IPA – השוס הגדול בחבורת הבירות הראשונית שהגיעה לישראל היא גרסה עוצמתית של IPA המכילה (כפי ששמה מרמז) את כל שבעת זני הכשות שגדלים בחווה של רוג. 90 IBU (יחידות מרירות), ארומות וטעמים בולטים של כשות פירותי, סיומת ארוכה ותחושה ירוקה… 8.1% אלכוהול.

בירות רוג מיובאות לארץ ע"י פרוטרי