בירה, קרח ומה שביניהם

מאת שחר הרץ | 17/06/2014

את התעלומה של צריכת הבירה הנמוכה בישראל רבים ניסו להסביר לאורך השנים. מגוון גדול של סיבות שחוזרות על עצמן שוב ושוב (העדר מסורת, מחירים גבוהים, מתח תמידי ואורך חיים לחוץ ופעם אפילו עוד היו אומרים שגם אין כאן בירות טובות) – אבל תמיד לצד כל זה היתה עולה התהיה המתבקשת: "אבל אנחנו מדינה חמה, אז איך זה שלא…".

ספרד, צרפת, איטליה, יוון ואפילו טורקיה המוסלמית ברובה – אף אחת מהן לא נמנית על רשימת מעצמות הבירה העולמיות (למרות שאיטליה מתחילה בשנים האחרונות לפלס לעצמה את הדרך הבטוחה לשם), ועם זאת צריכת הבירה שם גבוהה משלנו פי 3 עד 4 בערך. גם שם אין מסורת בירה ארוכת שנים, המחירים שם הם אמנם זולים יותר מאצלנו אבל לא ברמה של מזרח אירופה, והמצב הכלכלי ביוון, איטליה וספרד גם לא מי יודע מה.

וגם שם חם. אגן הים התיכון וזה. אז שותים. בירה כמובן. טוב נו, גם קצת אוזו, ראקי, יין לבן צונן וקאווה, אבל גם לא מעט בירה. זה פשוט מתבקש. גם אם אתה לא חובב גדול של המשקה, קשה להתכחש לתחושת הריענון שנגרמת לאחר שתיה של כוס לאגר מקומי קר, ובטח שזה לא משהו שאמור להפריע למהלך היום התקין, אלא להיפך – רק לצנן את המערכות, לנקות קצת את הראש ולאפשר להמשיך הלאה. אצלנו, גם הקיץ (עונה שנמשכת כאן חצי שנה לפחות) לא מצליח להכריע את הישראלים, שממשיכים ברובם להתעלם מהיכולת של בירה קטנה, קלה וקרה באמצע היום או בסופו לשמש להם כמשב רוח רענן.

בשנים האחרונות הגדילו ועשו יבואנים ויצרנים מסויימים והציעו לישראלים מספר בירות קייציות במיוחד, קלות ומרעננות אפילו עוד יותר (גרסאות ה- Summer Ales של ברוקלין וסמואל אדמס מארה"ב, עוג אייל קייצי, גורדון ביץ' בלונד של דנסינג כאמל ובירה 48 מהדורת קיץ זכורות לטובה), אבל הישראלים בשלהם ועדיין נוטים להעדיף את מהדורות החורף הכבדות והעשירות, אם בכלל.
הקיץ הזה מסתמן שתהיה עלית מדרגה בנסיון הבלתי נלאה של ספקי הבירה בארץ לקרב את הציבור למשקה האהוב – ויהי מה. ואם הבירה לבדה לא תספיק, יגוייסו לקרב גם משקאות אלכוהולים אחרים שקרובים מספיק לבירה בשביל להכלל יחד איתה במאבק להרוות את צמא ישראל ולגרום לו להסתכל על בירה בצורה קצת אחרת.

חברת נורמן פרמיום, מהחלוצות בתחום יבוא בירות מיוחדות וזו עם סל מוצרי הבירה הגדול והמגוון ביותר בארץ הציגה השבוע במסיבת עיתונאים את משנתה לקיץ הקרוב עם בשורה מרעננת של שלושה משקאות (אם כי רק אחד מהם הוא בעצם בירה) קיציים המומלצים להגשה על קרח "און דה רוקס", ו/או כבסיס הנוזלי לקוקטיילי קיץ מקוריים ומצננים. לא דרך מסורתית לצרוך בירה – אבל כבר הבנו שעם מסורת לא נלך כאן למכולת. יצירתיות וחדשנות מתקבלת אצל רבים מאיתנו הרבה יותר טוב ברוב המקרים.

ליפמנס פרוטס (Liefmans Fruitesse, הידועה גם בשמה ליפמנס און דה רוקס) היתה המוכרת ביותר מבין השלושה שהוצגו והבירה היחידה בחבורה. מדובר במשקה מורכב (בירת פירות בתסיסה מעורבת שמתיישנת 18 חודשים בעץ ומכילה שילוב של מיצים מחמישה פירות יער שונים) שמשלב עבר והווה (ככל הנראה עם לא מעט עתיד) והמיוצר ע"י מבשלת ליפמנס המסורתית ששייכת כיום לחברת Duvel. זהו פיתוח חדש של המבשלה שבא לשרת קהל נשי במקור, אבל כיום אפשר "לתפוס" גם לא מעט גברים שנהנים ממנו, וזו לא בושה כלל. זו ככל הנראה הבירה הראשונה אי פעם ששווקה כבירה שמומלצת לשתיה על קרח, והאמת שזה עושה לה רק טוב. המתיקות מתמתנת, הטמפ' יורדת והנשמה מתרעננת.

הקוקטייל שכלל אותה יחד עם נגיעות של וודקה קרמל, סאוור, קולה ולימון היה נעים, מיוחד והרגיש תפור על השקיעה שליוותה את אירוע ההשקה ב"קסיטה ביסטרו" המתחדש ממש על המזח שבנמל יפו (מיקום מושלם אגב לנסות את כל מה שאתם קוראים כאן). קלחי תירס פרואני בחמאה (תחשבו תירס על סטרואידים שעבר הכלאה עם פול – תענוג צרוף) שיצאו מהמטבח של הקסיטה היו נשנוש משובח ליד הבירה והקרח. הולך להיות חם בחודשים הקרובים. בירות מתחממות מהר וזה לא כיף. הקרח שומר על הבירה קרה, וקלות השתיה לא מאפשרת לקרח לדלל את המשקה לפני שתספיקו לסיים אותו. אז אל תקחו אותי מילולית עכשיו ותתחילו להוסיף קרח לסטאוט או ל- IPA, אבל לבירת פירות כמו ליפמנס פרוטס – למה לא?

לפני ואחרי ליפמנס, הוגשו שני משקאות נוספים על קרח – ווסטונס פרמיום סיידר ומשקה הג'ינג'ר קראבי'ס (Crabbie’s). סיידר היא קטגוריה מתפתחת בישראל בשנה-שנתיים האחרונות ועתידה לפניה. לשתות סיידר סטנדרטי עם קרח זה דבר מקובל בעולם, והמשקה לכשעצמו הוא קייצי מאוד וקל לשתיה גם בלעדיו. קראבי'ס הוא משקה שמביא בשורה חדשה לישראל והוא מבוסס על ג'ינג'ר. לא מדובר בבירת ג'ינג'ר (Ginger Ale) אלא במשקה נטול גלוטן (בדיוק כמו הסיידר אגב) שמבוסס על מתכון סקוטי מסורתי שמכיל סוכר שמקורו מענבים ולא מעט ג'ינג'ר מהמזרח הרחוק. מחפשים יותר קיק? נגיעה של וויסקי או רום תעשה את העבודה. עדיין חם לכם? מוסיפים קרח ולימון – ופתאום הבריזה מרגישה נעימה יותר.