הנזירה ההולנדית

מאת שחר הרץ | 17/11/2012

כשחושבים על בירות מנזרים בכלל ובירות טראפיסטיות בפרט, בלגיה היא המדינה שאוטומטית קופצת לראש. המסורת ארוכת השנים, ההילה הנזירית שעוטפת רבות מהבירות הבלגיות ובעיקר העובדה שהרוב המכריע של המנזרים שעדיין מייצרים בירה עד היום נמצאים בשטחה הופכים את בלגיה לממלכת הבירות האלוהיות.

לא רבים יודעים שמעבר לששת המנזרים הטראפיסטים שממוקמים בבלגיה בהם יש מבשלות בירה פעילות קיימים עוד כמה בודדים ששייכים לאותו זרם, מייצרים בירה אך לא שייכים גאוגרפית לבלגיה. שניים מהם החלו לייצר בירה ממש לאחרונה – Monts Des Cats הצרפתי ב-2011 (אם כי עדיין לא קיבל את האסמכתא הרשמית כי היצור מתבצע במנזר שימאי), Stift Engelszell האוסטרי שהחל לייצר בירה עם דבש בשם Gregorius השנה, ואחד נוסף שקיים כבר שנים רבות בהולנד ומייצר את כמויות הבירה הגדולות ביותר מבין כל המנזרים הטראפיסטים. למנזר ההולנדי קוראים קונינגסהובן, והבירות שלו ידועות יותר בשם La Trappe

מנזר קונינגסהובן הוקם ב-1880 ע"י קבוצת נזירים שנמלטה מצרפת בשדה אברש מוקף חוות ודיר כבשים שהיה שייך בעבר למלך ויליאם השני והיה ידוע בכינויו "חוות המלכות" (Koningshoeven בהולנדית). דיר הכבשים שופץ והפך למנזר, אך במהרה גילו הנזירים שקשה להתפרנס רק מעיבוד אדמתם היבשה והחליטו להקים מבשלה. אבי המנזר, בעצמו בן של יצרן בירה שלח את אחד מנתיניו, איזידורוס לאבר, ללימודי בירה במינכן וב-1884 נפתחה המבשלה בקונינגסהובן אשר יצרה בתחילת דרכה בירות בתסיסה תחתית שהיו מאוד פופולריות אז.

מאה השנים הראשונות של המנזר היו מלווים בתהפוכות רבות. מצד אחד המבשלה עברה תהליך מודרניזציה הדרגתי שכלל הגדלת נפח היצור, הוספת מכונות פיסטור ומעבדה. מצד שני שתי מלחמות העולם הקשו מאוד על המנזר וגילם ההולך ומתבגר של הנזירים הפך את עבודת היצור הפיזית לקשה מנשוא עבורם.

שיתופי פעולה רבים עם מבשלות אזרחיות וגופים מסחריים אפשרו למנזר להמשיך לייצר בירה עד שב-1980 סוכם שהנזירים ישובו לקחת אחריות מלאה על היצור, ועוד הוחלט על מעבר ליצור של בירות אייל בתסיסה עילית תחת שם חדש: "לה טראפ". ב-1987 שופצה המבשלה לחלוטין והוקמה מחדש עם ציוד מודרני ומשוכלל שנכנס לשימוש ב-1989 והוביל לצמיחה משמעותית בהיקפי היצור (יוצרו שם גם מותגים אחרים תחת רישיון) ולגדילה במכירות.

ב-1999 שוב החליטו הנזירים שהמעמסה גדולה עליהם וחתמו על חוזה שיתוף פעולה עם מבשלת בוואריה הגדולה והאזרחית במטרה שזו תתפעל עבורם את המבשלה – דבר שגרם להוצאתו של מנזר קונינגסהובן אל מחוץ לאיגוד הטראפיסטי עד שנת 2005 בה חזרו הנזירים להיות מעורבים ופעילים יותר בתהליך יצור הבירה. בשנים אלו פותחו במנזר שתי בירות חדשות – בירת חיטה ובירת בוק – הנחשבות עד היום לטראפיסטיות היחידות מסוגן.

גם בשנים האחרונות ממשיכים בקונינגסהובן לפתח בירות חדשות, דבר שמייחד אותם לעומת מנזרים טראפיסטים אחרים שבדרך כלל דובקים בשתיים או שלוש בירות קבועות בלבד.

איזידור (Isid’or) היא בירה שהושקה ב-2009 לציון 125 שנים להקמת המנזר. היא קרויה על שם אותו איזידורוס שהיה הברומאסטר הראשון ויועדה בהתחלה להיות בירה חד פעמית, אך הצלחתה הובילה ליצור שוטף וקבוע ואף ליצוא שלה מחוץ להולנד. ניתן למצוא בירה זו בישראל ומומלץ מאוד לטעום ממנה. היא לא ממש עונה על הגדרה סגנונית מינזרית כלשהי. מדובר בבירת אייל חזקה (7.5%) בגוון ענברי, עם טעמים פירותיים בולטים ורמיזות לקרמל. המרירות המתונה שלה מגיעה מזן כשות מסוג פרל שהנזירים מגדלים בעצמם. הרווחים מבירה זו הופנו לטובת הקמה של מנזר חדש באוגנדה.

ב-2010 הושקה הבירה פור (PUUR = טהור) המיוצרת מרכיבים אורגנים. היא קלה יחסית ובעלת ארומה כשותית נעימה. נכון להיום בירה זו לא מיובאת לישראל.

כל אלו מתווספות לבירות המנזריות הקבועות בסגנונות הקלאסיים אותן אפשר למצוא אצלנו על המדפים – דאבל (7%), טריפל (8%) וקוואדרופל (10%). כולן מהוות דוגמאות מצויינות למה שהנזירים יודעים לעשות הכי טוב – בירות חזקות, מתוקות, עשירות ומורכבות, שנארזות גם בבקבוקי 750 מ"ל פקוקים בשעם, לא מפוסטרות ועוברות תסיסה שניה בבקבוק.

יש גם דבר נוסף ומבטיח שכדאי לחכות לו ולהחזיק אצבעות שנזכה לטעום ממנו במחוזותינו. ב-2010 החלו הנזירים ליישן את בירת הקוואדרופל המורכבת בחביות עץ אלון חדשות ומשומשות (שהיה בהן בעבר פורט, יין או וויסקי) ולארוז את הבירה כבלנד של כמה כאלו. באתר המבשלה אפשר ממש לראות פירוט של החביות בהן יושנה כל אצווה של בירה זו ולקבל הסבר על ההשפעה של כל סוג חבית והמשקה הקודם ששהה בה על הריחות והטעמים של הבירה החדשה, וזה נשמע מפתה ביותר.